בס"ד
הורים, תלמידים יקרים וכל בית יב"ע נר תמיד,
השבת הקרובה - שבת שלפני פסח מכונה 'שבת הגדול'. ההסבר המרכזי לקביעת שבת זו ולשם 'שבת הגדול' הוא שעם ישראל צווה לקחת את קרבן פסח בי' בניסן- ארבעה ימים לפני הקרבתו. באותה שנה י' בניסן היה ממש בשבת ובנ"י לקחו את השה וקשרו אותו לכרעי המיטה והמצרים שאלו אותם לשם מה השה קשור כאן? והם היו צריכים לומר להם שהשה שהיה אלוהי מצרים באותה עת, מיועד להקרבה.. והמצרים לא עשו להם על כך כלום... ע"ש הנס הזה מכונה שבת זו 'שבת הגדול'.
אני חושב שטמון כאן רעיון 'גדול' (גדול- תרתי משמע...) ההבדל בין עבד לבן חורין טמון ביכולת לעמוד בגבורה ובעוצמה ולעמוד על העקרונות שלך גם כנגד רוחות זרות שמנשבות סביבך. עם ישראל שהיה משועבד הרבה שנים במצרים חייב להשתחרר מהשעבוד הזה לא רק במימד הגאוגרפי/פיזי אלא בעיקר במימד הנפשי / פנימי. היכולת לעמוד מול ה'אדון' הקודם שלך ו'לשחוט' את העקרונות להם היית משועבד, זו יכולת 'משחררת' שמוציאה את עם ישראל לחירות נפשית בדרך לקבלת עול מלכות שמים בהר סיני.
להבדיל, גם בחינוך אנו נפגשים עם עניין דומה. ילד קטן מקבל הוראות והדרכות מדויקות מהוריו. כך החינוך חייב להיות בנוי! אך בסופו של דבר הילד אמור להפוך למבוגר שמקבל אחריות על עצמו. בין לבין יש את גיל הנעורים המרתק והמאתגר. זה גיל בו הילד 'משתחרר' מה 'עבדות הילדותית' בדרך להיותו אדם חרותי ובוגר. השלב הזה של 'בין השמשות' הוא שלב מרתק, 'בונה' ולעיתים כאמור גם לא מעט מאתגר. תהליך זה עובר גם על עם ישראל שהופך כביכול מילד לאדם גדול במהלך של יציאת מצרים. מתוך ההבנה הזו מובן מאוד מדוע שבת זו מכונה 'שבת הגדול' - שבת זו מבטאת את התהליך של המעבר בין עם 'קטן' של עבדים לעם גדול של בני חורין! שבת זו יכולה גם להזכיר לנו את המעבר החינוכי והמרתק בין ילד 'קטן' לאדם 'גדול'.
אנחנו בישיבה עסוקים ממש בגילאים הללו ושותפים איתכם לתהליך המופלא הזה של להפוך את הילדים/נערים להיות 'גדולים'. אנחנו משתדלים לקחת את כל האנרגיות הגדולות שיש בגיל הזה ולרתום ולכוון אותם לעשייה חיובית ו'מגדילה' בתורה, בחינוך בערכים ובלימודים. בסיכום של זמן חורף בישיבה אני יכול לומר לכם שהבנים פשוט 'גדולים'.
שבת שלום וחג שמח
איתמר בשם כל בית יב"ע נר תמיד